פסק-דין בתיק ת"א 25191-11-11

1.      התובע הגיש נגד  קרנית- קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים (הנתבעת) תביעה לפיצויים עפ"י חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: "החוק") בגין פגיעתו בתאונת דרכים מיום 17/04/11.

2.      בכתב התביעה טען התובע כי בעת היותו הולך רגל נפגע מרכב , אשר ברח מזירת התאונה והשאיר אותו פצוע. לטענתו,  המדובר בתאונת "פגע וברח" והוא אינו יודע את זהות הרכב שפגע בו.

3.      בכתב ההגנה טענה הנתבעת כי אינה כופרת בעובדה שהתובע נפגע בגופו בתאריך 17/04/11, אך כפרה בטענה כי התאונה ארעה בנסיבות שפורטו על ידי התובע ו/או כי התובע  נפגע ב"תאונת דרכים". הנתבעת טענה כי התובע נפגע בנסיבות שונות מאלו שתוארו בכתב התביעה, נסיבות שבהן לא מוטלת עליה חבות.

4.      בישיבת יום 02/07/12 הוריתי על פיצול הדיון, באופן שהכרעה זו  היא בשאלת חבותה של  הנתבעת בלבד.

ראיות הצדדים

5.      התובע, חוסיין גזאוי, הגיש תצהיר עדות ראשית (ת/1) ובו הצהיר על נסיבות ארוע התאונה כדלקמן:

"3. ביום 17/04/11 חזרתי מעבודה לבית בערך בשעה 16:30 הייתי עם ההורים, אכלתי היה לי זימון לרופא שיניים ד"ר שחאדה הייב, והייתי אצל הרופא ואמר לי שאחזור לאחר שעה בערך, היו לו עומס והרבה אנשים שהמתינו במרפאה, יצאתי מהמרפאה, הלכתי רגלית לצורך העברת זמן לכוון שכונת זנגריה, לפני הגעתי בסמוך לפאתי השכונה רציתי לחזור חזרה, ובזמן שהייתי בקרב הסיבוב המפריד ביו שכונת זנגריה לטובא, במקום המסומן בצילום האויר המצ"ב, הגיח מאחוריי רכב פגע בי בחלקו הקדמי, והפקיר אותי שותת דם וסובל משני שברים ברגל שמאל.

4. התאונה אירעה ביום 17/04/11 שעה 18:30 או בסמוך לכך, בהיותי הולך רגל בשולי הכביש בתוך כפר טובא זנגריה, בכביש המחבר בין כפר טובא לשכונת זנגריה, במקום המסומן על ידי בצילום האויר שהעתקו מצ"ב, באותו זמן שבו הגיח מאחורי רכב אשר נסע במהירות מופרזת, בקירבת הסיבוב, ופגע בחלקו הקדמי בפלג גופי התחתון - מצד שמאל, העיף אותי למרחק, וגרם לפגיעתי החמורה ברגל שמאל תוך גרימת שני שברים בפיבולה ובטיביה של רגל שמאל, וכן פגיעות ושריטות בפלגי גופי השונים לרבות ירכיים, כפות ידיים וכו'.

5. הרכב הפוגע הפקיר אותי בשטח שותת דם, עם שריטות בפלגי גופי השונים, ושני שברים קשים.

6. לאחר פגיעתי, הגיע למקום רכב אחר מסוג ג'יפ, נהוג בידי מר נימר נסיפי, תושב טובא, עשיתי לו סימני מצוקה ובקשה להצלה ועזרה בידיים, הוא עצר לידי, הרים אותי הכניס אותי לג'יפ והבהיל אותי במצבי הקשה  מזירת האירוע לבי"ח צפת, שם אושפזתי עד לשחרורי ביום 26/04/11, טופל ושוחרר להמשך מעקב ניתוחי ורפואי ומנוחה.

7. לאחר התאונה סבלתי מכאבים עזים ביותר ובלתי נסבל, זעקתי לעזרה, צעקתי בכל כולי לעזרה, ומשהגיע מר נימר אלי, בפניתי אליו בבכי ובקול רם, בכדי שיביא אותי לבי"ח הקרוב, אני זוכר את מר נימר בהלם לאחר שראה את מצב רגלי, מרוב התרגשות הוא גם נתן מכה עם היד לרכב שלו, הרים אותי וגרר אותי עד לרכב.....

13. לאחר התאונה המשטרה לא הגיעה לקבל חקירה ממני, חרף פניותיי באמצעות בני משפחתי, ובאמצעות האחראים בביה"ח, בהמשך פניתי בעצמי ובאמצעות עו"ד עבאס, ומסרתי הודעה רק לאחר שהגעתי בעצמי לתחנת המשטרה בראש פינה."

בחקירתו של התובע הוא נשאל מה ההיכרות שלו עם נסיפי והוא השיב שהוא מהכפר ויש להם היכרות " לא, חברים, מה זה חברים? שלום שלום".וכי הוא שכן שלו שנים רבות. הוא הכחיש כי הגיע עימו לבית המשפט ולדבריו, גם לא דיבר עם נסיפי על המשפט.

התובע אישר בחקירתו כי שוחח עם חוקר מטעם חברת הביטוח ולדבריו , שיתף איתו פעולה ואמר לו את כל האמת.

התובע אמר לב"כ הנתבעת כי הרכב זרק אותו למרחק 7, 8 מטר מעוצמת הפגיעה וכי הוא זרק אותו על המדרכה ומהמדרכה הוא עף לקיר. לדברי התובע הוא הראה לחוקר מטעם חברת הביטוח את מקום התאונה, כפי שנראה בתמונות שהוצגו לו. ב"כ הנתבעת אמר לתובע כי במקום אין מדרכה והתובע השיב שמדובר במדרכה לא סלולה (כורכר) ושם נפל. התובע סימן על גבי התמונות שהוצגו לו את מקום נפילתו ולדבריו הרכב פגע בו 7 או 8 מטר לפני המקום שהוא עף. לדבריו, הרכב פגע בו באגן, שצד שמאל של הרגל ובשוק. בהמשך אמר כי עף על המדרכה והיו לו סימנים על הטוסיק והוא נגרר על המדרכה עד הקיר. עוד אמר כי את המכה מהרכב הוא קיבל בישבן, באיזור האגן מצד שמאל, ואת המכה בשוק הוא קיבל מהקיר. הוא לא זכר איזה חלק של הקיר פגע בו.

לבית המשפט השיב התובע כי הלך בירידה על הכביש ולא על המדרכה וכי גם הרכב היה בירידה ופגע בו בצד שמאל. לדבריו, הוא שמע את הרכב מגיע אבל לא הסתובב.

התובע הופנה להודעתו במשטרה מתאריך 13/07/11, שם נאמר כי הוא הלך על הכביש לכיוון רופא השיניים ובסיבוב חזר לאחור כי שמע רעש של רכב והרכב פגע בו וכשנשאל שוב האם הסתובב או לא הסתובב כששמע את הרכב השיב שהסתובב לפי הכניסה לזנגרייה וחזר. כשנשאל שוב מדוע אמר במשטרה ששמע רכב ואז הסתובב והרכב פגע בו השיב " לא הסתובבתי לאחור כי שמעתי. אני הסתובבתי לפני ששמעתי את הרעש של הרכב".

לשאלה איך נגרר על המדרכה עד הקיר השיב התובע כי המכה היתה חזקה והיו לו שפשופים. לדבריו, היה לו טלפון והוא צילם את עצמו בבית החולים אבל הטלפון היה איתו בבית החולים ואחד האחים שלו "תפס" את הטלפון ומחק את כל התמונות.

התובע התבקש להסביר על גבי התמונות היכן נפל וכיצד קיבל מכה מהקיר. התובע השיב כי בתמונה רואים קיר ולפניו תעלה אבל אלו תמונות חדשות ובמועד התאונה הקיר לא היה. כאשר הופנה לדבריו במשטרה לפיהם עף על המדרכה ועל קיר האבן השיב שהקיר היה ולפניו היתה תעלה. כשנשאל שוב האם התעלה היתה ביום התאונה השיב כי אינו זוכר כי אלו תמונות חדשות , חמישה חודשים לאחר התאונה, וכי היה קיר אבל לא היתה תעלה. לדבריו, הוא יכול להביא צילום מהמועצה שיסביר הכל.